קצת נחמה | עוגיות קקאו וקינמון של אמא


IMG_5521_Fotorהימים האחרונים מדכאים. נקודה. נדמה כי כולם מחפשים נחמה כזו או אחרת. חלק מתנחמים בשעות של שיטוט במדיה החברתית, חלק מתנהגים כאילו הכל כרגיל. חלק מנסים להעסיק את עצמם כמה שניתן. חלק עסוקים בלהסביר על למה כן ולמה לא. חלק מעדיפים לחלום על מנת שלא לחשוב על המציאות. חלק מוצפים במחשבות חרדתיות וחלק מעדיפים להיות אופטימיים. ויש אותי. שמעדיפה להעסיק את עצמי בדברים שעושים לי טוב כדי שהדמעות יירדו קצת פחות. בתקופה שחולפת (או כמו שאני רואה אותה- התקופה שמסרבת לחלוף) אני מוצאת את עצמי פעמים רבות ללא מילים או שפשוט לא מוצאת את המילים המתאימות או המדויקות. אז אני מנחמת את עצמי במקום שאני מרגישה בו הכי בטוחה. במטבח. אופה ומבשלת. כי זה קצת מרגיע. מרגיע את הפחדים. את המתח, החרדה והדאגה האינסופית לאהובים. למדינה ולעולם. ודווקא שם, במטבח, אני מצליחה להביע את עצמי באופן טואטלי. זה המקלט שלי. גם אם זה ללא מילים. פשוט עושה דברים שקצת גורמים לי להרגיש יותר בטחון והגנה ויותר מהכל נחמה. IMG_5513_Fotorלכל אחד יש את מזון הנחמה שלו. מאכלים שמנחמים את הלב שלו, גורמים לו להרגיש געגוע, שמחה, זכרונות או אושר רגעי. לחלק זה קופסת גלידה גדולה או חבילת שוקולד משובח או מנת פסטה בשמנת מפנקת. לאחרים זה כיכר לחם וחמאה, דייסה ביתית, פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ או סיר מלא פתיתים עגולים. בדרך כלל הנחמה מגיעה בצורה של מנה נדיבה של שומן או פחמימות ועדיף שילוב בין שניהם שהופך את הנחמה למופלאה. הרבה פעמים מתלווה לאכילה תחושה של חטא אבל בשניה אחת הנחמה מציפה את תחושת ההנאה שבחטא. כבר שלושה שבועות שבוער בי להכין את העוגיות של אמא שלי ללא סיבה ברורה. IMG_5519_Fotorהעוגיות של אמא שלי מתאימות בדיוק למצבים שבהם באמת באמת שאין מילים. בעתות של שמחה הן מושלמות כדי שאשמע, ללא צורך במילים, את אמא שלי אומרת כמה היא אוהבת אותי. ובתקופות של עצב שמציף את הנשמה, הן משמחות את הלב ומספקות תחושה של בטחון ובית. אמא שלי נוהגת להכין לי את העוגיות האלה בכל פעם שאני זקוקה להן. בזמנים של שמחה וזמנים של עצב. ברוב המקרים אני בכלל לא צריכה לבקש. היא יודעת שתוך שניה הפנים שלי יאירו משמחה. הן באמת עוגיות משמחות. ביתיות. טעימות. מחממות. וטובות אל כל מי שטועם מהן. עוגיות מנחמות. IMG_5501_Fotor

עוגיות קקאו וקינמון של אמא

IMG_5708_Fotorהערות והארות:

*החמאה צריכה להיות רכה מאוד אך לא מומסת לגמרי
*לבצק מתוק יותר ניתן להוסיף 3 כפות סוכר לבצק
*את הבצק לשים בידיים ומאוד קל ונוח לעבוד איתו (אין צורך במיקסר).
לאחר הקירור בפריזר מומלץ לרדד את הבצק על נייר אפיה ולא על השיש כדי שלא יידבק. לאחר שמרדדים את הבצק ומניחים עליו את המילוי תיעזרו בנייר האפייה לגלול הרולדה. PicMonkey Collage 1 *אני יודעת, רולדה זה הכי מהאייטיז אבל לא מצאתי שום מילה אחרת שתתאר במדויק את הצורה שעושים. מוזמנים להציע הצעות טובות יותר. מומלץ לחתוך את הרולדות לפרוסות איך שהן יוצאות מהתנור כשהן רכות ופריכות ולא יישברו. IMG_5475_Fotorולפזר ישר אחרי כמות נדיבה של אבקת סוכר IMG_5483_Fotorהעוגיות נשמרות עד שבוע  בכלי אטום על השיש (על מי אנחנו עובדים?! הם ייגמרו תוך יום-יומיים מקסימום) ואם חם מאוד מאוד ואין ברירה- אז במקרר. IMG_5557_FotorIMG_5531_Fotorאז זה הזמן לעשות כל דבר שעושה לכם טוב בימים טרופים אלו. כל דבר שירגיע את הנפש ויעשה לנו נעים בלב. גם אם זה רק לכמה שעות. דקות. שניות. ובעיקר תאמינו שיהיה טוב.

ולסיום סיומת, השיר שהצליח בשניה אחת לאסוף אלי את כל המילים החסרות.

ימים שקטים
מיכל

 

 

3 thoughts on “קצת נחמה | עוגיות קקאו וקינמון של אמא

  1. Pingback: שאנטי & באנטי חולמים חלומות | קארי דגים, חלב קוקוס ובטטה | Balaboosta

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *