חגיגות שנה בממלכה | קציצות בשר, חצילים ועגבניות על הר של פתיתים

בדיוק היום לפני שנה עליתי למטוס ועברתי למדינה אחרת. חדשה.
אני. 3 מזוודות ושק שלם של התרגשות וחששות.
IMG_6154בואו נחזור חודשיים אחורה לאיפה שכל הטירוף התחיל (למי שרוצה את תקציר הפרקים הקודמים המפורט יותר אתם יכולים למצוא אותו כאן).
יום שני, 24 ביוני 2013, 14:00 בצהריים. אחרי שבועיים של המתנה מורטת עצבים וחודשיים של מילוי אינסוף טפסים ובקשות. הפלאפון מצלצל. על הקו ו' משגרירות בריטניה בתל אביב:
"מיכל, את יכולה להגיע אלינו עכשיו? התשובה שלך ממתינה לך…"
עם דפיקות לב מואצות, עזבתי הכל, ירדתי בטיסה במדרגות ועלית על שרגא הקטנוע שלי (עליו אספר בהזדמנות) ונסעתי לשגרירות שממוקמת רחוב וחצי ממני כי לא רציתי לבזבז אפילו דקה מיותרת.
הגעתי לשגרירות וקיבלתי מ- ו' מעטפה גדולה ועבה.
באותה שניה ובו זמנית עם אלפי המחשבות שרצו לי בראש, חשבתי מה זה אומר שהמעטפה עבה? זה טוב? זה רע? עדיף מעטפה דקה וקטנה? מה זה אומר?
מיד קפצו לי לראש הסצנות מהסרטים האמריקאים שבהם תלמידי התיכון מקבלים חזרה מעטפה עם תשובה מהקולג' ולא יודעים מה משמעות גודל המעטפה.
פתחתי את המעטפה ובתוכה ישב לו בנחת בין כל ערימת המסמכים שצירפתי לבקשה- הדרכון שלי. הסתכלתי על ו' ושאלתי אותה: "מה זה אומר?!", ו' אמרה שהיא לא יודעת, ושאני צריכה לבדוק בדרכון". דפדפתי מהר מהר בין הדפים, מנסה למצוא תשובה כלשהי. עד שפתאום, אי שם בדף 15, ממש בין החותמות של לידס לברלין (באופן הכי סמלי שיש) היא הופיעה לה- הויזה שלי. כל כך התרגשתי עד שהתעלמתי לחלוטין מהתמונה הזוועתית שצורפה לויזה שצולמה שם שבועיים קודם לכן.
יצאתי החוצה בקפיצות שמחה והזעתי כמו מטורפת, אני לא יודעת אם זה היה מזג האוויר והשמש הקופחת, המהירות שבה הכל קרה או פשוט התרגשות עילאית. אל זה התווספו גם דמעות של הקלה, שמחה ואושר ואולי גם הבנה שזה אשכרה קורה!
יש שיגידו שזו רק ויזה. אך עבורי זו היתה אנחת רווחה. זה היה האישור שעוד דקה של סבלנות (ואחרי שנה וחודשיים של לונג דיסטאנס ריליישנשיפ- אבל בקטנה 🙂 ) אני והאיש שלי נהיה באותה מדינה. באותה עיר ובאותו בית. ובעיקר שזו התחלה חדשה ומרגשת.
IMG_6005 (2)מאותה השניה הכל נע בקצב מטורף וכמו במבצע צבאי שפרטיו תוכננו חודשים מראש.
הלו"ז נקבע. האקסלים נבנו. ארגזים נאספו. החלטות רבות שיש לתת להן התייחסות. יצאתי לדרך בכל הכוח.
ולכל זה התלווה מזג האוויר הנפלא של תל אביב בחודש אוגוסט, 100% לחות ו- 40 מעלות- דבש!
היום במבט לאחור נראה כי החודשיים האלו טסו להם בקצב מסחרר. אך אז, אותה תקופה נראתה לי כמו נצח.
משימות על משימות. בירוקרטיה ומסמכולוגיה. פרידה ממקום עבודה שהיה מאוד משמעותי עבורי במשך 7 שנים והיה עבורי הרבה יותר מרק מקום עבודה. פרידה מחפצים בעלי ערך יותר ופחות. דירה אהובה שהפכה למחסן של זכרונות ולרגעים גם חנות ביתית של סופי שבוע. ופרידות מאנשים יקרים ואהובים.
אני מטבעי לא בן אדם שמגיב טוב לשינויים. הרגישות מכריעה אותי תמיד.
אבל התקופה הזו היתה פשוט לונה פארק אחד גדול. לונה פארק של רגשות.
נעה ונדה בין רגשות של שמחה לקראת החדש ועצב בפרידה מהישן.
דמעות שהופכות לצחוק וצחוק שמניב דמעות.
מערבולות בלב ופרפרים בבטן, פחד וחששות לעיתים, עייפות תמידית וציפייה גדולה.
בכי של לחץ ועייפות ובכי של התרגשות. ועוד בכי ועוד קצת.
לא אשקר, השנה הזו היתה המאתגרת בחיי. כל כך הרבה התחלות בבת אחת.
להתרגל למזג האוויר, להתרגל לתרבות אחרת, לשפה חדשה, להתמודד עם הגעגועים, לחפש חברים, למצוא עבודה, להתחיל דרך חדשה מבחינה מקצועית, להתניע את הבלוג שתמיד חלמתי עליו בעברית (ועכשיו גם באנגלית), ויותר מהכל- להשקיע בזוגיות שלנו וליצור לנו בית חדש- רק שלנו.
IMG_20130111_215701אז אחרי שנה- שנתיים מהמטורפות בחיי לקחתי לי קצת זמן לעצמי. זמן לנוח. זמן לשאול שאלות. זמן לחקור מה הכי אני רוצה לעשות. זמן לחשוב מה אני רוצה לעשות שאהיה גדולה.
וכמו שכתבתי לפני כמה שבועות, המרחק לא קל (בייחוד בימים אלו שהמושג שגרה התחבר למושג טירוף) והגעגועים תמיד שם.
אבל כרגע טוב לי. וזה מה שחשוב, לא?!
נהנית מהירוק ומהכבשים שנמצאים 5 דקות הליכה מהבית, נהנית מההרפתקאה שיצרתי לי ובעיקר אני חיה את חיי ומשתדלת כמה שניתן לעשות בכל יום את מה שעושה לי טוב.
והיום במבט לאחור. אני יודעת שהכל היה שווה את זה – זו ההחלטה האמיצה ביותר שלקחתי בחיי.
IMG_9302 - Copyעל אף המרחק אני נהנית אפילו יותר מבארץ לבשל פה מנות ומאכלים שמזכירים לי את הבית, את ישראל, ואת השגרה שהיתה לי שם. מאכלים שהם חלק בלתי נפרד ממני בדיוק כמו הארץ.

אחת מהמנות האהובות עלי בעולם זה קציצות בשר עם רוטב עגבניות וחצילים יחד עם פתיתים.
זה מסוג המנות שחייבות ללכת יחד. לא ברור למה, אבל זה ככה.
אני מתה על פתיתים (העגולים הם המועדפים עלי). בכל צורה ובכל מצב. זה פשוט דבר נפלא.
אבא שלי מכין מאז שאני זוכרת את עצמי את הפתיתים הכי טעימים בעולם (בין שאר הדברים המופלאים שהוא מכין)- באחריות!. לא יודעת איך הם יוצאים לו כאלה מושלמים.
עד לפני שעברתי לפה היתה לנו שגרה נפלאה שאני מאוד מתגעגעת אליה שבה אבא שלי היה קופץ אלי בימי שבת אחה"צ והיינו מחליפים בינינו קופסאות של אוכל שבישלנו להמשך השבוע.
"קופסת אהבה טעימה" קראתי לה.
כל פעם שהייתי פותחת את הקופסא שלי הייתי מקווה למצוא שם פתיתים. אבל מצאתי שם עוד הרבה אוצרות נפלאים.
אז הנה אחת מקופסאות האהבה שלי:

קציצות בשר, חצילים ועגבניות על הר של פתיתים שחומים ועגלגלים

IMG_4277_Fotorמה צריך?

לקציצות:

  • ½ קילו בשר טחון
  • 1 בצל קטן קצוץ דק דק
  • 2 שיני שום כתושות
  • 1 ביצה
  • 4-5 כפות פירורי לחם
  • חופן קטן (בערך 1/3 כוס) פטרוזיליה קצוצה
  • 1 כפית מלח
  • ½ כפית פלפל שחור גרוס
  • 1 כפית כמון

לערבב את כל החומרים טוב טוב, ליצור עיגולים בגודל כדור פינג פונג ולהניח על מגש במקרר לחצי שעה לנוח ולהתייצב.

 לרוטב:

  • 1 בצל גדול חתוך בינוני
  • 1 חציל גדול חתוך לקוביות בעובי ס"מ
  • 3 שיני שום פרוסות
  • 2 קופסאות עגבניות מרוסקות- סה"כ 800 גר'
  • קופסא קטנה- בינונית של רסק עגבניות
  • ½ כפית סוכר
  • ½ 1-1 כוס מים
  • 1 כף פפריקה מתוקה
  • 1 כפית מלח
  • ½ כפית פלפל שחור גרוס
  • 1 כפית כמון

אז איך עושים?

בתוך סיר רחב לטגן לפי הסדר את המרכיבים: בצל, חצילים – עד להזהבה.
מוסיפים את השום ומטגנים לדקה נוספת. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, רסק העגבניות וסוכר ומבשלים ל- 5 דקות נוספות.
מוסיפים את המים ומערבבים היטב ומבשלים ל- 10 דקות ובמקביל מוסיפים את התבלינים.
טועמים ומתקנים תיבול.
מניחים את הקציצות בצורה מעגלית ובשכבה אחת ומנענעים בעדינות ממש את הסיר בצורה סיבובית על מנת שכל הקציצות יכוסו ברוטב.
IMG_4251_Fotorהקציצות מוכנות אחרי ¾ שעה שבושלו עם מכסה על אש קטנה- בינונית.
* מכיוון שהקציצות אינן מטוגנות (איפה שלא חייבים לטגן אני מעדיפה לא) והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה שהן יתפרקו אז חשוב לא להתעסק איתן לפחות ל- 20 דקות עד שהן יציבות ומבושלות.
* למי שמעדיף אותן מטוגנות ורק אז מבושלות ברוטב, אז אין בעיה לטגן אותם אחרי ½ שעה שהיו במקרר, ולא צריך יותר מ- 2 דקות בכל צד.

הפתיתים של אבא יואב

1 בצל קצוץ – מטגנים עד להזהבה
מוסיפים פתיתים עגולים – (איזה כמות שרוצים) ומטגנים עד להשחמה (אבל השחמה, כן?!)
פתיתים
מוסיפים מים רותחים עד לגובה ס"מ מעל הפתיתים (לא להיבהל אם המים מבעבעים כמו הר געש, זה נרגע אחרי שניה).
להוסיף מלח, פלפל ומעט כורכום (לגבי האחרון אתם לא חייבים- לאבא שלי יש הפרעה רצינית עם כורכום, הוא מוסיף את זה לכלללללל דבר). אבל לגמרי אפשר להוסיף פפריקה מתוקה/ טימין/ אורגנו/ כמון- כל מה שאוהבים… זה היופי בפתיתים.
לבשל עם מכסה על האש הכי הכי נמוכה שיש עד לריכוך ולאידוי מוחלט של הנוזלים ואז לכבות את הגז.
חשוב להשאיר את הסיר מכוסה ל- 10 דקות ואח"כ לערבב בעדינות.
IMG_4276_Fotorרוצים איזה משהו סלטי ליד?  אני מאוד אוהבת לאכול את זה עם סלט גזר מרוקאי:

  • 10 גזרים מבושלים ופרוסים לעיגולים
  • 2 שיני שום כתושות
  • חופן פטרוזיליה קצוצה
  • 1 לימון סחוט
  • שמן זית
  • ½ כפית כמון
  • ½ כפית פפריקה מתוקה
  • אם אוהבים את זה חריף אפשר להוסיף לפי הטעם פלפל אדום חריף או צ`ילי חריף גרוס
  • ¼ כפית סוכר
  • מלח פלפל- לפי הטעם

מקלפים ושוטפים את הגזרים. מבשלים אותם במים עד שהם מתרככים אבל לא רכים מידי.
מערבבים טוב את התבלינים, הלימון, הסוכר והשמן ויוצקים על הגזרים ומפזרים מעל את הפטרוזיליה ומערבבים.

אז לכבוד חגיגות השנה שלי בממלכה, מחר בערב אני מארחת 3 זוגות חברים לארוחת ערב חגיגית בשבילי…
בתפריט: נתחיל במרק כתום כתום (אצלנו ממש קר כבר) ושמנת חמוצה, פוקצ'ה ועוד הפתעות ונמשיך עם רוסטביף, גראטן תפוחי אדמה, ירקות שורש בתנור ונקנח בעוגת שוקולד שחיתות (אבל באמת שחיתות) וסמיפרדו והרבה הרבה יין ושמחה בלב. תמונות בשבוע הבא- מבטיחה! כי פעם בשנה מגיע לי להשקיע בארוחה שהיא רק בשבילי, נכון?!

ולסיום סיומת-  הייתי חייבת 🙂

סופ"ש טעים טעים ורגוע (ויאללה שיהיה כבר שקט ושלווה)
מיכל

כבר פרגנתם בלייק על עמוד הפייסבוק של בלבוסטה?!

 

8 thoughts on “חגיגות שנה בממלכה | קציצות בשר, חצילים ועגבניות על הר של פתיתים

  1. הי מיכל. אנחנו לא מכירות אבל זה פשוט עונג לקבל ממך את הטורים שלך מלידס הרחוקה. מרגישה כאילו אנחנו כבר חברות שנים. את כמו משב רוח צונן ושפוי בביצה שלנו כאן. בתור אמא לארבעה יש דברים שאני מנסה ויש שהם רק יפים לקריאה

    • איזה כיף לי ! רשמת תגובה נפלאה 🙂 והעלית לי חיוך גדול על הפנים. תודה רבה.
      את יותר ממוזמנת לשלוח לי תמונות של הדברים שהכנת….
      שיהיה סופשבוע נעים 🙂
      מיכל

  2. Pingback: חמש נקודות בדרך לעיר החטאים | עוגת שוקולד שחיתות! | Balaboosta

  3. Pingback: חמש נקודות בדרך לעיר החטאים | עוגת שוקולד שחיתות! | Balaboosta

  4. Pingback: ה-סלט חצילים ברוטב עגבניות של דודה אוריתי | Balaboosta

  5. Pingback: ה-סלט חצילים ברוטב עגבניות של דודה אוריתי | Balaboosta

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *